mayamich.wordpress.com
דיוקן של ציפור | מסעות לאורך, לרוחב ולעומק בפריז
https://mayamich.wordpress.com/2015/02/14/דיוקן-של-ציפור
מסעות לאורך, לרוחב ולעומק בפריז. מחשבות, הגיגים ותובנות ממרחק. כשראיתי את השיר הנפלא הזה של ז'ק פרוור על גב אחד הדפים עמוסי ההברות בשיעור פונטיקה, התנתקתי לכמה רגעים מהכיתה ממלמלת המילים-הכה-קשות להגייה עמוסות ההברות המחייבות אנפוף (נאזאל בצרפתית) והארים (R) שעליהם להיות גרוניים, לא מתגלגלים, קרובים לח' העברית. אני מניחה כאן את המילים המתורגמות, בתקווה שיתמלאו חיים, שהציפור תבחר לשיר. יותר מהתקווה הזאת אין לי והיא כל כך מעט והיא עולם ומלואו. בשביל לצייר דיוקן של ציפור. להעמיד אחר כך את הקנבס צמוד לעץ.
mayamich.wordpress.com
החבר הכי טוב שלי בפריז | מסעות לאורך, לרוחב ולעומק בפריז
https://mayamich.wordpress.com/2014/02/01/החבר-הכי-טוב-שלי-בפריז
מסעות לאורך, לרוחב ולעומק בפריז. מחשבות, הגיגים ותובנות ממרחק. החבר הכי טוב שלי בפריז. מה מחבר בין שני אנשים שאין ביניהם לא גיל משותף ולא מצב משפחתי, לא מקצוע, לא יום יום וגם לא טרדות ושמחות? אגיד לך משהו. ואולי תוכלי להשתמש במשפט הזה. ברנקוזי כשביקר אצל רודן אמר שבצל עצים גדולים לא גדל דבר. עד שנות השישים והשבעים, הוא הסביר, היו בפריז דאלי, מירו ופיקאסו וזה היה כבד מדי על האמנים הצעירים, לא איפשר להם לפתח שום זרימה חדשה. האם הבדידות שלו מאירה את בדידותי? האם השמחה שלו בבואי גורמת לי לחוש נחוצה, בעלת ערך?